#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עא. א מה מותר לקצור לפני העומר ומנין, והאם מותר לגדשו?	כתוב אחד אומר &quot;וקצרתם את קצירה&quot; וכתוב אחד אומר &quot;ראשית קצירכם&quot; {אין לפרש שמותר ממין שאין מביאים ממנו עומר שה' מינים שנינו שאסור לקצור ונלמד ראשית ראשית מחלה, אלא} כאן במקום הראוי לעומר וכאן במקום שאינו ראוי לעומר, לכן קוצרים בית השלחים שבעמקים (י&quot;מ דוקא כשיש הפסד) אבל לא גודשים.	מנחות עא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עא. ב מה עשו אנשי יריחו ומה היתה דעת חכמים על זה?	"לר&quot;מ: מרכיבים דקלים כל היום וכורכים את שמע וקוצרים לפי העומר - ברצון חכמים. גודשים לפני העומר ומתירים גמזיות של הקדש של חרוב ושקמה ופורצים פרצות בשדותיהן להאכיל עניים תחת הנשר בשבתות - שלא ברצון חכמים.<p dir=""rtl"">ר' יהודה וכן המשנה אצלנו: מרכבין דקלים וכורכין את שמע וגודשים לפני העומר - שלא ברצון חכמים ולא מיחו בידם. קוצרים לפני העומר - ברצון חכמים. מתירים גמזיות ופורצים פרצות ונותנים פאה לירק - מיחו בהם חכמים. </p>"	מנחות עא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עא: א הקוצר לשחת האם הוי קצירה לפאה ולקצור לפני העומר? (4)	"ר' יהודה ר&quot;ש (בעומר) אמרו רק לבהמה לא הוי קצירה, לר&quot;י - דוקא אם התחיל עד שלא הביאה שליש, לר&quot;ש - אפ' הביאה שליש.<p dir=""rtl"">ר' מאיר ור&quot;ע (בפאה) אפ' לאדם, לר&quot;מ - דוקא בפחות משליש, לר&quot;ע - לרב יהודה אמר שמואל דוקא לקליות דלא הביא שליש, לרבין אר&quot;י אפ' ביותר משליש לאוצר.</p>"	מנחות עא:		
